טוען..

הבלוף החדש של נתניהו על ריסון הבניה בהתנחלויות

חגית עופרן (המאמר פורסם בהארץ באנגלית)

בהודעות ובמסרים של נתניהו בישיבת הקבינט בשבוע שעבר הוא מנסה, בהצלחה לא מבוטלת, לרצות את כולם: מצד אחד הממשלה מאשרת הקמה של התנחלות חדשה בעומק הגדה המערבית ומתעדכנת על קידום 5,700 יחידות הדיור בהתנחלויות; ומצד שני, הממשלה מודיעה על מדיניות של "הגבלת הבנייה" לשטח הבנוי (footprint) של ההתנחלויות, כדי לא להרגיז את האמריקנים. האמת היא שמדובר בבלוף; לא רק שלא מדובר בריסון אלא יש כאן למעשה אור ירוק לתנופת בניה שתפגע קשות בסיכוי לשתי מדינות.

ראשית, אין כאן בכלל הגבלה. לפי הדיווחים מישיבת הקבינט, המדיניות היא "לבנות בתוך השטח הבנוי הקיים, ככל שהדבר ניתן. היכן שהדבר אינו מתאפשר – לבנות בצמוד לקו הבנייה הקיים. היכן ששני הקריטריונים הללו אינם מתאפשרים ישראל תאפשר בנייה בשטח הקרוב ככל האפשר לקו הבנייה הקיים". אם מותר לבנות גם בשטח הבנוי, גם בצמוד לו וגם "קרוב ככל הניתן" – אז בעצם מותר לבנות בכל מקום.

שנית, גם אם נניח שהממשלה באמת מתכוונת לבנות רק בשטח הבנוי, היא תוכל להרחיב את שטח ההתנחלות באופן דרמטי כי אין הגדרה אחת למונח "שטח בנוי". כדי להסביר מה יכול להיחשב כ"שטח בנוי", דמיינו את שטח ההתנחלות כשטח כף היד שלכם:

  1. הניחו ידכם על משטח קשה, פסקו את אצבעותיכם, וסמנו בעט את קו המתאר של כף היד שלכם. טביעת כף היד יכולה לסמל את השטח הבנוי של ההתנחלות.
  2. ציירו קו נוסף המחבר את ראשי אצבעותיכם מבלי לצייר את אורכי האצבעות. גם הקו הזה יכול לסמל את השטח הבנוי של ההתנחלות.
  3. ציירו עיגול סביב טביעת כף היד, והשאירו כמה סנטימטרים בינו לבין הקו הקודם. זהו קו הגדר או הכביש ההיקפי של אותה התנחלות. גם הקו הזה יכול להיקרא השטח הבנוי, או "טביעת הרגל" (footprint) שלה, זהו בוודאי שטח שההתנחלות תוספת בפועל גם אם לא כולו בנוי.
  4. על כך אפשר להוסיף גם עוד עיגול נוסף במרחק רב מקו הגדר, והוא התחום המוניציפאלי שהוקצה להתנחלויות באופן חוקי, גם על בניה בקו הזה המתנחלים יכולים לטעון שאין מדובר בהרחבה של ההתנחלות לשטחים חדשים.

כדי לסבר את האוזן, השטח הבנוי של ההתנחלויות, לפי ההגדרה הראשונה והשניה דלעיל נע בין 40 אלף ל-80 אלף דונם בערך (בין 0.7% ל-1.4% מהגדה המערבית). השטח המגודר של ההתנחלויות עומד על כ-170 אלף דונם (כ-3%), ותחום השיפוט עומד על 540 אלף דונם (כ-10% משטח הגדה המערבית).

הוויכוח הזה בנושא הקווים הוא שהפיל בפח ממשלים אמריקנים קודמים וגרר אותם לדיונים אינסופיים וחסרי תכלית סביב השאלה כיצד להחליט מהי בנייה "בתוך" ההתנחלויות, כפי שהעיד לאחרונה השגריר האמריקני דן קרצר שבילה שעות ארוכות עם תא"ל ברוך שפיגל מטעם ממשלת שרון בנסיון לקבוע מהו תחום ההתנחלות.

ולבסוף, שאלת הבנייה בהתנחלויות איננה רק שאלה של שטח. כבר עכשיו ישראל שולטת על 60% משטח הגדה המערבית שהוגדר כשטח C בהסכם הביניים, ולפלסטינים אין כל רשות לבנות בו בלי אישור ישראלי. מעבר לכך, כמחצית משטח C נחשב "אדמות מדינה" או "אדמות סקר" שבהן אין לפלסטינים אפילו זכות שימוש שאיננו בניה. תוסיפו על כך את השטחים הסגורים כשטחי אש, שמורות טבע ושטחים שהופקעו לצרכי ציבור או נתפסו לצרכי בטחון ותקבלו את מפת השליטה הישראלית בשטחי הגדה. בניית בתים נוספים בהתנחלות זו או אחרת לא משפיעה כמעט בכלל על השטח הזה.

מבחינת הסיכוי לפתרון של שתי מדינות, הנזק הגדול ביותר שגורמת הבנייה בהתנחלויות הוא בשאלת כמות המתנחלים שישראל תצטרך לפנות במסגרת הסכם. כל בנייה בהתנחלויות, גם אם ייבנו מעתה רק על גגות הבתים הקיימים ולא על עוד סנטימטר נוסף של קרקע, תוסיף מתנחלים חדשים שישראל תיאלץ בסופו של דבר לפנות. מה שיכריע בסופו של דבר את הכף בשאלת פתרון שתי המדינות הוא כמה מתנחלים ישראל תצטרך לפנות ולא כמה דונמים יפונו. אסור לנו לטעות לגבי נתניהו: הוא וממשלתו ממשיכים להתנגד לפתרון של שתי מדינות וממשיכים לפעול כדי למנוע אותו. הבניה בהתנחלויות מעולם לא הופסקה, והדיבורים על "ריסון בניה" נועדו לעמעם את הביקורת ולהוליך אותנו שולל.