טוען..

משפחה פלסטינית בת 40 נפשות עומדת להיזרק מביתה בשייח ג'ראח לטובת מתנחלים

בשבוע שעבר קיבלה משפחת סבאג הודעה מההוצאה לפועל לפיה עליה לפנות את ביתה בכרם ג’אעוני בשייח ג'ראח עד 23/1/19. אם המשפחה לא תפנה את הבית עד אז, ניתן יהיה לפנותה בכוח. 

את תביעת הפינוי נגד משפחת סבאג הגישה חברה בשם "נחלת שמעון" המייצגת גורמים מתנחליים שמבקשים להקים התנחלות גדולה בשייח ג'ראח. המתנחלים רכשו את הקרקע משתי אגודות יהודיות "ועד עדת הספרדים" ו"ועד כנסת ישראל" שלטענתן רכשו את השטח בסוף המאה ה-19.

ב-1948 עבר השטח, שהיה אז ללא מבנים, לשליטת ירדן. הירדנים ייעדו את הקרקע לשיקום פליטים פלסטיניים והקימו בה שכונה לעשרות משפחות. לאחר 1967 קיבלו האגודות היהודיות את הקרקע חזרה לבעלותן והחלו לתבוע את משפחות הפליטים לפנות את בתיהן. בכך מימשו האגודות את "זכות השיבה" לנכסים שנלקחו ב-1948 (דבר שלא ניתן לפלסטינים).  

שלום עכשיו: "זהו חלק ממהלך מאורגן ושיטתי של מתנחלים בסיוע של גורמים ממשלתיים, שנועד לגרש, פשוטו כמשמעו, קהילות שלמות במזרח ירושלים ולהקים במקומן התנחלויות. עשרות משפחות נוספות עומדות בסכנת פינוי בהליכים משפטיים מתישים שבהם עושים מתנחלים וגורמים בממשלה ניצול לרעה של חוק מפלה שמרשה ליהודים לחזור לנכסים מלפני 1948 אך אוסר זאת על פלסטינים. באופן הזה מבקשים מתנחלים ליצור חיץ בתוך השכונה הפלסטינית ולהקשות על פתרון של פשרה בירושלים".

מפת בית משפחת סבאג בשייח ג'ראח


עשרות משפחות פלסטיניות עומדות בסכנת פינוי דומה!

חברת המתנחלים "נחלת שמעון" הגישה בשנים האחרונות תביעות רבות נגד עשרות משפחות בשייח ג'ראח באזור כרם ג’אעוני, והן נמצאות בשלבים שונים של דיונים בבית המשפט. ההתנחלות בכרם ג’אעוני החלה עוד ב-2008 כשפונתה משפחת אלכורד מביתה, ולאחר מכן ב-2009 משפחות ראווי וחנון. מאז לא היו פינויים בשכונה. מלבד משפחת סבאג, לשלום עכשיו ידוע על עשרה תיקי פינוי נוספים שעוסקים בעשרות משפחות ונמצאים בשלבים שונים של דיון בבית המשפט.

קטע מתוך החוזה בין אונרא וממשלת ירדן לגבי שייח ג'ראח, 1954

לאחרונה הצליחו עורכי הדין של המשפחות הפלסטיניות להשיג מסמכים מטורקיה שמערערים על הבעלות המקורית של האגודות היהודיות, וטוענים שהקרקע שנרכשה בסוף המאה ה-19 היתה באזור אחר ולא בכרם ג’אעוני. בית המשפט השלום והמחוזי סירבו לדון במסמכים החדשים בטענה של התיישנות. ב-13/11/18 התקיים דיון בבית המשפט העליון בערעור של משפחת סבאג ושל משפחה נוספת בדרישה לאפשר להם להגיש את המסמכים ולטעון לסוגיית הבעלות, אך בית המשפט העליון דחה את הערעור.

היום (10/1/19), דחתה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את הבקשה שהגישו המשפחות לקיום דיון נוסף בנושא, והכשירה בכך את הדרך לפינוי משפחת סבאג. 

להרחבה על איומי הפינוי בשייח ג'ראח וסילוואן – ראו כאן

 

העיקרון: מימוש זכות השיבה ליהודים

הבית של משפחת סבאג נבנה בשנות ה-50 של המאה ה-20 ע"י משרד השיכון הירדני במסגרת פרוייקט שיקום פליטים שבו נבנו כ-30 בתים בשייח ג'ראח עבור משפחות פליטים בתמורה לויתור שלהן על מעמדן כפליטים. המשפחות ויתרו על "כרטיס הפליט" שלהן ועל הזכויות והשירותים שניתנו להן ע"י אונר"א, ובתמורה קיבלו את הבתים בתנאי רכישה נוחים. יש לציין שהליך רישום הבתים על שמם של הפליטים לא הסתיים לפני 1967, ולאחר שעבר השטח לשליטה ישראלית הוחל עליו חוק אשר הגיעה מדינת ישראל לשטח מזרח ירושלים, יכלו האגודות היהודיות לנצל את היעדר הרישום ולרשום את הקרקע על שמן. 

החוק המפלה: ב-1970 נחקק בישראל חוק הסדרי משפט ומינהל שקבע, בין השאר, שיהודים שאיבדו את נכסיהם במזרח ירושלים ב-1948 יוכלו לקבל אותם חזרה לבעלותם. חשוב להזכיר כי החוק הישראלי (חוק נכסי נפקדים) לא מאפשר לפלסטינים שאיבדו את נכסיהם בישראל ב-1948 לקבלם בחזרה, ומתיר למדינה לקחת את הנכסים לבעלותה.

כך, בלי לומר זאת במפורש, קובע החוק הישראלי דין שונה ליהודים ולפלסטינים. במקרים מסויימים מימוש החוק מביא לפינוי פליטים פלסטינים מביתם, ולמעשה הופך אותם לפליטים בפעם שניה. יתר על כן, ממשלת ישראל דאגה לפצות את כל היהודים שאיבדו את נכסיהם ב-1948 ונתנה להם בתמורה נכסים חלופיים בתוך ישראל. כך שבעלי הנכסים זוכים לפי חוק הסדר משפט ומינהל לפיצוי כפול על ההפסד ב-1948.

לקריאת ניתוח של החוק ומימושו ראו כאן.

למשפחת סבאג היה לפני 1948 בית ביפו, וקרקעות באזור יבנה ואשדוד ובעקבות המלחמה הם הפכו לפליטים. לפי חוק נכסי נפקדים, הם אינם זכאים לקבל חזרה את נכסיהם או לשוב אליהם. בשנות ה-50, בחרה המשפחה לנסות להשתקם ולוותר על מעמדה כמשפחת פליטים. כיום, על בסיס החוק המפלה שחוקקה הכנסת בני המשפחה עומדים להפוך שוב לפליטים ללא עוול בכפם, כאשר כל שהשתנה הוא המצב הגיאופוליטי והחוק שחוקקה ישראל.  

מחמד סבאג, אחד האחים שמתגוררים בבית: "יש לנו נכסים ביפו, ביבנה ובאשדוד. למה אני לא יכול לבקש את הרכוש שלי?"   

בית משפחת סבאג ביפו (מתוך גוגל)

 

מחמד סבאג שייח ג'ראח בבית המשפט העליון מחמד סבאג בביהמ"ש העליון, 13/11/18