טוען..

היובל וחרשה – בנייה בלתי חוקית

במהלך חודש ספטמבר 2005 עתרה שלום עכשיו לבג"צ, באמצעות עו"ד מיכאל ספרד, כנגד בנייתם הבלתי חוקית של 12 מבנים במאחז היובל (מדרום להתנחלות עלי) ועוד 6 מבנים במאחז חרשה (בסמוך להתנחלות טלמון). מדובר בעתירה השנייה ששלום עכשיו מגישה, הקשורה לסוגיית המאחזים הלא מורשים. העתירה הראשונה הוגשה בחודש יולי 2005 בגין אי מימוש צווי הריסה שהוצאו ל- 9 בתים במאחז עמונה.

שני המאחזים המדוברים היובל וחרשה, הוקמו במהלך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה (1996-1999). בתקופה זו הוקמו כמחצית מהמאחזים הבלתי מורשים שקיימים היום ברחבי הגדה. במאחזים אלו, כמו במספר מאחזים וותיקים נוספים מתקיימת בנייה של בתי קבע. גם במקרים אלו מדובר בשורת בתים שנבנים על פי דגם זהה זאת על מנת לחסוך בזמן ובעלויות שמטרתן כידוע היא אחת: לקבוע עובדות בשטח.

חשוב לציין: מבנים אלו נבנים שלא כחוק (ראה פנייתנו בנדון ותשובת המנהל האזרחי). כמו כן, בנייתם נעשית על "אדמות סקר" ועל אדמות בבעלות פלסטינית פרטית.

יודגש בזאת כי בניגוד לנאמר בתשובת המדינה לעתירה זו, לדעת שלום עכשיו אדמות סקר אינן אדמות שהמדינה תובעת בעלות עליהן. אדמות סקר הינן אדמות אשר לגביהן יש ספק באשר לבעלות עליהן ולכן מוכל עליהן "נוהל סקר" שמטרתו לברר את שאלת זכויות הבעלות. אכן ידוע כי במקרים רבים נבנו התנחלויות ומאחזים על אדמות סקר. סוגיית הבעלות על אותן אדמות הוכרעה למעשה באמצעות הבניה שנעשתה עליהן, בלא עריכת בירור הזכויות כמתחייב מלשון החוק.

דו"ח ששון חושף את השיטה שעומדת מאחורי הבנייה הבלתי חוקית הנעשית בשטחים, שממדיה נאמדים באלפי יחידות דיור! וכך כותבת בעניין זה עו"ד טליה ששון:

"ככל הידוע לי תלויים ועומדים מזה שנים ארוכות אלפי צווי הריסה נגד בנייה בלתי חוקית בשטחים של ישראלים… צווי ההריסה אינם מבוצעים. ביצוע צו הריסה מחייב החלטה של שר הביטחון, וזו לא ניתנה בדרך כלל, על ידי שרי הביטחון השונים במהלך השנים.
יש להעיר כי עצם הוצאת צווי הריסה שאינם ממומשים תורמת כשלעצמה לאווירה של אי אכיפת חוק." (עמ' 221 מתוך דו"ח ששון).

עתירת שלום עכשיו נוגעת בלוז דבריה אלו של עו"ד טליה ששון. עובדה היא שבמשך שנים שרי הביטחון נמנעים מלקיים את חובתם החוקית הבסיסית לאכוף את חוקי הבנייה (ולא רק חוקים אלו כמובן,. כי אם רבים נוספים), על המתנחלים. אם לא די בכך אזי הם אף מסייעים בידי המתנחלים בשמירה או במימון. בנקודה זו בדיוק נדרשת התערבות בג"צ, שכן לא יתכן כי סוגיות של אכיפת חוק יידונו לאור אינטרסים  פוליטיים של שר ביטחון כזה או אחר.

שני המאחזים נשואי העתירה הזו מאוזכרים פעמים מספר בדו"ח ששון. הדו"ח אף חולק עם הקוראים את המידע הבא לגביהם:

חרשה
מועד הקמה: 1995
ישוב קרוב: טלמון, מרחק אווירי של כ-1.5 ק"מ
אישור הממשלה או שר הביטחון להקמה: אין
טיב הזכויות בקרקע: אדמות סקר
הגוף שהקצה את הקרקעות: אין
סטטוס תכנוני: אין
תחום שיפוט: אין
מספר תושבים: 30 משפחות
הגוף מממן ההקמה: משרד הבינוי והשיכון שילם עבור הקמת תשתיות 1,560,000 ₪; עבור הקמת מבני ציבור 100,000 ₪; סה"כ: 1,660,000 ₪.
חיבור חשמל: אושר חיבור חשמל למקום
חיבור מים: מושכים מים מטלמון, שככל הנראה, כך לפי דיווח מקורות, מספקת מים למאחזים בסביבתה.

היובל
מועד הקמה: 1998
ישוב קרוב: עלי במרחק אווירי 1.5 ק"מ
אישור הממשלה או שר הביטחון להקמה: אין
טיב הזכויות בקרקע: אדמות מדינה + קרדעות פרטיות של פלסטינים
הגוף שהקצה את הקרקעות: הסכם הקצאה עם ההסתדרות הציונית עד 2033
סטטוס תכנוני: אין
תחום שיפוט: מועצה אזורית מטה בנימין. תחום ישוב עלי.
מספר תושבים: 22 משפחות
סוג הבנייה: 26 יבילים; 16 בתי קבע; 33 מגרשים לבנייה; שלדי בניין נוספים; 5 מכולות; בריכת מים.
הגוף מממן ההקמה: משרד הבינוי והשיכון שילם עבור הקמת תשתיות סכום של 2,750,000 ₪.
חיבור חשמל: לא הוגשה בקשה לחיבור חשמל

שלום עכשיו, באמצעות צוות מעקב ההתנחלויות שלה, חזרה והתריעה בפני הרשויות על המשך הבנייה במאחזים אלו ובאחרים, אך דבר לא נעשה על מנת להפסיקה. יש לקוות כי תוצאות עתירה זו יתרמו לשנוי בגישת הרשויות המוסמכות לטפל בנושא אכיפת החוק על ישראלים בשטחים בכלל, ובעניין הבנייה במאחזים הלא מורשים בפרט.

עד כה התנהל בעניין עתירה זו דיון אחד שבו נידונה העתירה. בעתירתה דרשה שלום עכשיו כי יוצא צו על תנאי שיורה על הוצאת הדיירים מהבתים (חלקם אוכלסו לאחר הגשת  העתירה), וניתוק תשתיות המים והחשמל שחוברו כמובן בניגוד לחוק לבתים אלו.

ב- 23 בנובמבר 2005, הוציא בית המשפט צו על תנאי שמורה למשיבים להסביר תוך 90 יום מדוע לא ינקטו כל הפעולות הדרושות להריסת הבתים נשואי העתירה.

ב- 8 במאי 2006, הודיע לבג"ץ ראש המנהל האזרחי כי הם עורכים מבצע למיפוי כל הבנייה הלא חוקית בהתנחלויות.
ראש המנהל האזרחי בגדה הודיע כי בעבודת המיפוי תסווג הבנייה הלא-חוקית לפי קטגוריות כמו בנייה מתקדמת, התחלת בנייה, בנייה לא חוקית על קרקע פלסטינית פרטית, על אדמות מדינה או אדמות סקר. רק לאחר עבודת המיפוי, שתארך כארבעה חודשים, תוכן תכנית עבודה אשר תקבע את סדר העדיפויות להריסה.
לידיעה בהארץ – לחצו כאן

ב- 10 בינואר 2007, שוב התקבלה מהמדינה בקשה לדחיית הדיון בתיק זה עד סוף חודש פברואר, בטענה כי "עבודת מיפוי", אותה החלה לפני 9 חודשים דורשת "ליבון נוסף".
שלום עכשיו מתנגדת לדחייה כיוון שנראה כי זהו רק נסיון "להרוויח זמן" וכי למשיבים היה די זמן לקיים דיונים ולהכין תכניות ולמפות ולהביא את העניין בפני הדרג הצבאי והמדיני. כמו כן נטען כי "בזמן שהמשיבים "מלבנים" ו"דנים" ו"ממפים" את הבנייה הבלתי חוקית, ממשיכה זו להתקדם והמבנים נשוא עתירה זו כבר אוכלסו ובנייתם הושלמה לאחר הגשת העתירה."
לקריאת ההתנגדות – לחצו כאן

ב- 6 באוגוסט 2007,  יום לפני הדיון שהיה אמור להתקיים למחרת, החליט ביהמ"ש להיענות לבקשת המדינה לדחיה נוספת. טענת המדינה היתה ששר הבטחון התחלף ועליו ללמוד את החומר.
ביהמ"ש החליט בדומה להחלטה בבג"צ מיגרון, והמדינה תוכל לתת תשובה משלימה עד 10/9/07.
להחלטת בית המשפט – לחצו כאן

בראשית נובמבר ביקשה המדינה אורכה נוספת עד סוף דצמבר, תוך שהיא קושרת בין התיק הזה לבג"ץ מיגרון.
שלום עכשיו מתנגדת לבקשה שנועדה רק למשוך זמן ולהתחמק מאחריות.
לקריאת תגובת שלום עכשיו – לחצו כאן

ב-3/2/08 נתנה המדינה הודעה לבג"צ לפיה פעולות האכיפה בחרשה והיובל אינן בראש סדר העדיפויות לביצוע, וכי נדרשים 45 ימים נוספים לגיבוש התכנית וסדרי העדיפויות לביצוע ההריסות בכל המאחזים.
בתשובה הציגה הפרקליטות רשימה של פעולות אכיפה שבוצעו נגד בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות. לקריאת תשובת המדינה – לחצו כאן
לקריאת ההערות של שלום עכשיו לרשימה המרשימה של פעולות האכיפה – לחצו כאן

ב-6/2/08 נתן בג"צ למדינה 60 יום נוספים להציג את התכנית לאכיפה ומימוש צווי ההריסה במאחזים.

ב- 19/5/08, באופן (לא) מפתיע ביקשה המדינה שוב דחיה (בפעם ה-12 בתיק הזה…) – בתגובה ביקשה שלום עכישו שיינתן פסק דין כי הגרירה הזאת היא גרירה לשם גרירה.
למסמך המלא – לחצו כאן

ב- 13/8/08, החליט בית המשפט לקבל את בקשת הדחייה ה- 17 של המדינה ולהאריך את המועד להגשת ההודעה המעדכנת מטעם המשיבים עד ליום 1 בספטמבר 2008.

ב- 25/09/08 ביקשה המדינה את הדחייה ה- 18.

ב- 27/10/2008, לאחר 3 שנים ו- 20 דחיות, הגישה המדינה הודעה לבג"צ. בהודעה מובא תצהיר של ראש המינהל האזרחי, תא"ל יואב מרדכי, לפיו ב-6/10/08, אישר שר הבטחון ביצוע צווי הריסה לפי סדר העדיפויות שנקבע. בראש סולם העדיפויות עומדים הריסת מבנים חדשים ומניעת הקמת מאחזים חדשים, ולאחר מכן מקומות שבהם מדובר בקרקע פרטית של פלסטינים, ומבנים לפני סיומם ואכלוסם. ראש המינהל האזרחי מביא גם שורה של מבנים וצריפים שנהרסו בחודשים האחרונים בהתנחלויות כהוכחה לרצינות אכיפת החוק.
לתשובת המדינה – לחצו כאן

שלום עכשיו רואה בתגובה זו נסיון מביש להציג מצג שווא כאילו קיימת אכיפת חוק בשטחים. לפני שלוש שנים, כאשר הוגשה העתירה, היו המבנים בחרשה והיובל, שנמצאים בחלקם על קרקע פרטית פלסטינית, לפני סיום ולפני איכלוס. מאז הגשת העתירה מיהרו המתנחלים לאכלס את המבנים. אם אמנם היתה כוונה לאכוף את החוק לפי סדר העדיפויות שהוצג היו הרשויות מבצעות את הצווים עוד בטרם איכלוס הבתים.
לתגובת שלום עכשיו – לחצו כאן

ב- 12/07/2009 – ניתנה החלטת בית המשפט ובה קצב בית המשפט למדינה 4 חודשים לקבוע לו"ז לפינוי. נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, השופט אליקים רובינשטיין והשופט יורם דנציגר, כותבים בהחלטתם לגבי אי-פינוי 18 מבני הקבע בשני מאחזים בלתי חוקיים: "בנסיבות אלה היה על המדינה בהתאם לעמדתה שלה לממש את הצווים או לכל הפחות לקצוב לוח זמנים החלטי למימושם כחלק מחובתה היסודית לקיום החוק ולאכיפתו". להחלטת בית המשפט

ב- 10/1/2010, לאחר בחירת ממשלת נתניהו, הודיעה המדינה לבג"צ לראשונה כי בכוונתה לקיים סקר קרקעות בחרשה ובהיובל על מנת לקבוע אם מדובר באדמות פרטיות של פלסטינים או באדמות מדינה. וב-4/5/2010 הודיעה המדינה כי בהתאם לתוצאות הסקר יוחלט אם להכשיר את הבתים. כלומר, לראשונה הודיעה המדינה כי בכוונתה להכשיר מאחז בלתי חוקי, וכי החלו ההליכים לצורך כך.
להודעת המדינה מ-4/5/10 – לחצו כאן.

בינתיים הסתבר שלפחות חלק מהבתים שוכנים על קרקע פרטית שהיתה מעובדת לפני שהוקם המאחז, וכי ככל הנראה במהלך הכשרת הקרקע נכרת כרם זיתים של פלסטינים, ועל חורבותיו נבנו חלק מהבתים. במצב כזה, לא ניתן מבחינה משפטית להכשיר את הבתים.

ב-9/2/11, ביקשה המדינה אורכה של 45 ימים, לשם קיום דיון בנושא תוצאות הסקר בין רה"מ, שר הבטחון והיועמ"ש לממשלה. מדובר בבקשת הדחיה בפעם ה-26 בעתירה הזאת, העותרים ביקשו מבית המשפט לתת פסק דין בעתירה ולא להיעתר לבקשות הדחייה החוזרות ונשנות של המדינה.
לבקשת הדחיה של המדינה – לחצו כאן; לתגובת העותרים – לחצו כאן

ב-24/8/11, הודיעה המדינה על התקדמות בהליך הכשרת המאחזים ועל הוצאת צו שמאפשר את הפקעת האדמות. לתגובת המדינה לחצו כאן.