המדינה הודיעה בשבוע שעבר כי בכוונתה להתחיל בעוד 45 יום בסלילת "כביש הריבונות" בין אלעזריה לא-זעיים, שיביא לסגירה של כל מרחב מעלה אדומים ו-E1 – כ-3% מהגדה המערבית – בפני פלסטינים. ההודעה נשלחה לעורכת הדין נטע עמר-שיף שמייצגת את עיריית אלעזריה והקהילות הבדואיות ג'בל באבא, ואדי ג'מל וצראעיה, שעתרו נגד סלילת הכביש. הכביש המתוכנן נועד לייצר מערכת כבישים נפרדת לישראלים ולפלסטינים (כביש אפרטהייד), שתאפשר לישראל לסגור בפני פלסטינים מרחב עצום בלב הגדה המערבית ע"י הסטת התנועה הפלסטינית לציר עוקף מיוחד, ולספח את כל מרחב מעלה אדומים ו-E1 לישראל.
שלום עכשיו: ממשלת נתניהו גוזרת עלינו את המשך הסכסוך, האלימות ואת חורבן מדינת ישראל. זהו כביש אפרטהייד וסיפוח. מטרתו היחידה היא לאפשר לישראל להשתלט באופן סופי ומוחלט על לב הגדה המערבית ולסלק ממנה כל נוכחות פלסטינית. אין כאן שום רצון לשפר את התחבורה הפלסטינית אלא רק לאפשר סיפוח של שטח עצום של כ-3% מהגדה המערבית לישראל. אלה חדשות רעות מאוד לישראל, שמשמען עלול להיות חיסול האפשרות לסיום הסכסוך ולפתרון של שתי מדינות של שני עמים.
רקע
מאז בניית גדר ההפרדה מסביב לירושלים בראשית שנות ה-2000, נקטע ציר התנועה הפלסטיני הראשי בין צפון הגדה המערבית לדרומה שעבר עד אז בשכונות הפלסטיניות של מזרח ירושלים. מאז נאלצים הפלסטינים לעקוף את מזרח ירושלים ממזרח: לנסוע מבית לחם לכיוון צפון-מזרח לאבו דיס ואלעזריה, משם מזרחה לאורך ההתנחלות מעלה אדומים (בכביש מס' 1) ולאחר מכן צפונה לכיוון הכפר חיזמה ומשם לרמאללה. את העיקוף הגדול הזה נאלצים הפלסטינים לעשות דווקא בלב המרחב המטרופוליני הגדול ביותר בגדה המערבית, המשתרע מרמאללה דרך מזרח ירושלים לבית לחם ובו מתגוררים קרוב למיליון פלסטינים, ואשר היה אמור להיות הלב הפועם של הגדה המערבית, של פיתוח הכלכלה והחברה הפלסטינית.
ממשלות ישראל ניסו למנוע את פיתוח לב הגדה לפלסטינים. לשם כך הוקמה ההתנחלות מעלה אדומים וההתנחלויות שמסביבה, ומאותה סיבה מקדמת הממשלה במרץ את הקמת ההתנחלות החדשה ב-E1 ואף פרסמה מכרז לבנייתה. ההשתלטות על לב הגדה המערבית ויצירת החיץ ברצף הפלסטיני יביאו לחיסול האפשרות לפיתוח של מדינה פלסטינית בת קיימא, ולכן במשך שנים הופעל לחץ בינלאומי כבד על ישראל להימנע מהבנייה ב-E1.
הדרך העוקפת שנאלצים הפלסטינים לעשות בין דרום לצפון הגדה עוברת בתוך המרחב שעליו מבקשת ישראל להשתלט, בסמוך להתנחלות מעלה אדומים (בכביש מס' 1). כדי לסלק את הנוכחות הפלסטינית לאורך הכביש ובמרחב שסביבו, מבקשת הממשלה כעת לסלול לפלסטינים כביש חדש שיסיט את התנועה הפלסטינית ממרחב מעלה אדומים. ברגע שייסלל הכביש החלופי, תוכל ישראל לסגור את כל המרחב בפני הפלסטינים. למעשה, הכביש המתוכנן יאפשר לישראל לספח את כל המרחב של מעלה אדומים ו-E1 לישראל ולסלק ממנו את הפלסטינים.
מסיבה זו, כאשר בשנת 2020 הכריז שר הביטחון דאז, נפתלי בנט, על תחילת קידום הכביש, הוא כינה אותו "כביש הריבונות", משום שהוא יאפשר לישראל לספח ולהחיל ריבונות על מרחב עצום בגדה המערבית. כינוי נוסף שניתן לכביש ע"י מערכת הביטחון הוא "כביש מרקם חיים", כי הוא נועד לאפשר לפלסטינים לקיים מרקם חיים אחרי שישראל תסגור בפניהם את המרחב כולו. אך נדמה שהכינוי המתאים ביותר לכביש הוא דווקא "כביש האפרטהייד והסיפוח" כי הוא נועד ליצור הפרדה בין התנועה הפלסטינית והישראלית ולאפשר סיפוח.
לכביש יש יתרון חשוב נוסף מבחינת פיתוח ההתנחלויות: מכיוון שפלסטינים נוסעים בכביש מס' 1 יחד עם המתנחלים שבאזור, הציבה ישראל מחסום בידוק בין מעלה אדומים וירושלים כדי למנוע כניסת כלי רכב פלסטינים לישראל. מחסום זה, שהוצב ליד הכפר א-זעיים, יוצר עומסי תנועה כבדים לאלפי המתנחלים שנוסעים יום יום לעבודה בירושלים ונותן לנהגים את התחושה כי הם נמצאים מחוץ למרחב הישראלי. סלילת הכביש החדש (וסגירת הכביש הנוכחי לפלסטינים) תאפשר לישראל לבטל את המחסום ולהזיז אותו מזרחה אל מחוץ למרחב מעלה אדומים.
המטרה: אפרטהייד והפרדה בשטח
בהודעה שפרסם ראש עיריית מעלה אדומים לפני כמה שנים, הוא חושף, באופן מפורש ובלי לשון דיפלומטית, את המטרות האמיתיות של הכביש: "מדובר בכביש נפרד לפלסטינים באזור E1 שמטרתו להפריד את הרצף התחבורתי בין האוכלוסייה הפלסטינית והישראלית באזור, כך שתתאפשר תנועת כלי רכב פלסטינים מבלי שיעברו בתוך גוש מעלה אדומים, ליד יישובים יהודים." ההודעה ממשיכה ומסבירה את ההשלכות המדיניות של הכביש: "במישור המדיני, הכביש יחבר את ירושלים ומעלה אדומים ויאפשר בנייה בהתיישבות היהודית באזור E1."
בראיון לערוץ 13 באפריל 2025, סוכמו דבריו כך: "ללא פלסטינים – רצף ישראלי בין מעלה אדומים לירושלים".
הפגיעה בקהילות פלסטיניות
הכביש ימיט מכה אנושה על כל המרחב של מרכז הגדה המערבית, ועל עשרות הקהילות הבדואיות שבמרחב גוש מעלה אדומים כמו קהילת חאן אלאחמר. קהילות אלה ינותקו מכל שאר הגדה המערבית, ולמעשה לא תהיה אליהן גישה עם רכב. המשמעות עלולה להיות גירוש בפועל של כל הקהילות הפלסטיניות מהמרחב.
מעבר לכך, ישנה גם פגיעה ישירה יותר בקהילות שמתגוררות בסמוך לתוואי הכביש. קהילות ואדי ג'מל וג'בל באבא, בהם מתגוררים מאות פלסטינים, ינותקו מסביבתן על ידי הכביש, ולא ידוע כיצד יוכלו לחצות את הכביש שייבנה ולהגיע לבתיהן. מלבד זאת, תוואי הכביש עובר על בתים של קהילת צראעיה, שנמצאת באזור B, והמשמעות היא כי בתים אלה יהרסו. הריסת הבתים, כמו כל הסלילה, נעשית מכוח צווי תפיסה צבאיים, לפיהם הקרקע עוברת לידי הצבא והוא רשאי לפעול בה לצרכים בטחוניים.
תושבי הקהילות הבדואיות הללו יחד עם עיריות אלעזריה, אבו דיס וסוואחרה הסמוכות עתרו לבג"צ ב-2021 כאשר פורסמה הכוונה לסלול את הכביש. בתגובה לעתירה, טענה המדינה כי העתירה עדיין מוקדמת והוסכם בין הצדדים כי כאשר תהיה כוונה לבצע את הסלילה, היא תודיע לעותרים מראש ותתן להם שהות להתנגד. כעת שלח יועמ"ש איו"ש מכתב לעו"ד נטע עמר-שיף שמייצגת את העותרים והודיע לה על בניית הכביש ונתן לה שהות של 45 יום להתנגד:
"הרינו להודיעך כי בכוונת המפקד הצבאי לממש את צווי התפיסה … לנוכח הצורך הביטחוני במימושם והנחיית הדרג מדיני בעניין. יובהר כי בהתאם להתחייבות המדינה בעתירה שצוינה לעיל, צווי התפיסה לא ימומשו אלא בחלוף 45 ימים מיום הודעה זו, לכל הפחות".
מסלול עוקף תכנון – הכביש המתוכנן מוגדר כ"כביש בטחוני". בתור כביש בטחוני, הוא לא מובא לאישור תכנוני במועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי ולציבור לא ניתנת הזדמנות לערער עליו, כמו בהליך תכנוני מסודר. הסיבה לכך היא ככל הנראה משום שבאופן רשמי, למדינת ישראל אין בכלל סמכות לתכנן את הכביש הזה כי חלקים נכבדים ממנו עוברים בשטחי B (ראו מפה), שלפי הסכם הביניים עם הפלסטינים מ-1995, סמכויות התכנון בו נתונות לרשות הפלסטינית בלבד. כדי לעקוף זאת, בחרו במשרד הבטחון להגדיר את הכביש ככביש בטחוני. הקרקעות שנלקחות לצורך סלילתו לא עוברות הליך של הפקעה לצרכי ציבור, אלא הליך של צו תפיסה צבאי, וכאמור, ההליך התכנוני נעשה במחשכים.
התכנית של ממשלת ישראל: רצף תחבורתי במקום רצף טריטוריאלי
הכביש החדש נועד לאפשר לפלסטינים לחצות את "גוש מעלה אדומים" מבלי להיכנס אליו ולחצות אותו מאחורי חומה ובמעין מנהרה. המשמעות היא שברגע שייסלל הכביש, ישראל תוכל לטעון שהבניה ב-E1 לא מבתרת את הגדה, כי יש לפלסטינים יש ציר תחבורתי אלטרנטיבי. טענה זו, כמובן, מופרכת משום שחוט דק של כביש שמחבר בין חלקים טריטוריאליים נפרדים ("רצף תחבורתי") אינו עונה על הצורך ברצף טריטוריאלי שיענה לצרכי הפיתוח והקיום של מזרח ירושלים והמטרופולין הפלסטיני. ללא השטחים הללו, לא תוכל לקום ולשגשג מדינה פלסטינית עצמאית, ולכן לא ניתן יהיה להגיע לפתרון של שתי מדינות.
להרחבה על המשמעות של הבניה ב-E1 ו"גוש אדומים" – ראו ההתנגדות של שלום עכשיו ועיר עמים לתכניות ב-E1.
הפתרון של שתי מדינות תלוי באפשרות להקים מדינה פלסטינית בת קיימא לצד ישראל. לב המדינה הפלסטינית העתידית מבחינה גאוגרפית, כלכלית, ותרבותית הוא במטרופולין שבין רמאללה, מזרח ירושלים ובית לחם. שטחי הפיתוח הפוטנציאליים היחידים שנותרו למטרופולין זה הם השטחים שממזרח לירושלים, באותו אזור שבו ישראל מבקשת לבנות את ההתנחלות E1 וליצור רצף טריטוריאלי ישראלי מירושלים מזרחה שיבתר את הגדה המערבית לשניים.
