טוען..

מי אנחנו

שלום עכשיו היא התנועה הגדולה והוותיקה בישראל הפועלת לקידום השלום דרך פתרון של שתי מדינות לשני עמים ולסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

שלום עכשיו היא תנועת שמאל ציונית השואפת להבטיח את המשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ופועלת כדי לקדם את הפתרון היחיד שיאפשר זאת – הקמת מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967 לצידה של מדינת ישראל. פעילויות שלום עכשיו נועדו לייצג את הציבור הישראלי התומך בפתרון שתי המדינות, להציב נושאים הקשורים לסכסוך ולפתרונו בראש סדר היום הציבורי ולהפעיל לחץ על מקבלי החלטות. מגוון ערוצי הפעילות של התנועה כוללים הפגנות ופעילויות שטח, הרצאות וכנסים, סיורים ועבודה חינוכית, קמפיינים ציבוריים והפצת חומרי הסברה. המתנדבים הרבים הלוקחים חלק בפעילויות התנועה תורמים להצלחתה ומעצימים את השפעתה של שלום עכשיו על החברה הישראלית.

ההבנה שהמשך הבנייה התנחלויות מהווה מכשול מרכזי לפתרון מדיני הובילה את שלום עכשיו להקים את פרויקט מעקב התנחלויות בתחילת שנות ה-90. מאז ועד היום צוות הפרויקט מתעד ומנתח הרחבה של התנחלויות, הקמת מאחזים בלתי חוקיים, הפקעת אדמות, חריגות תקציבים, וחושף את הנתונים דרך מחקרים, מפות ודוחות. הנתונים הבלעדיים של צוות מעקב התנחלויות ידועים באמינותם ומהימנותם ומפנים את תשומת ליבו של הציבור הישראלי למחיר הכבד אותו משלמת ישראל על מכשולים אלה לשלום. דרך חשיפת המידע ובעזרת כלים משפטיים שלום עכשיו פועלת על מנת לעצור את הרחבת מפעל ההתנחלויות ולמנוע בנייה בלתי חוקית.

בשנים האחרונות שלום עכשיו שמה דגש נוסף בפעילותה על השלכות המשך הכיבוש והרחבת ההתנחלויות על החברה הישראלית. בנוסף לנזקים המדיניים והכלכליים, מורגשים יותר ויותר הנזק המוסרי והפגיעה בערכים ובמרקם החברה אשר משלימה עם שנים שליטה על מיליוני פלסטינים בגדה המערבית. כתוצאה מכך, לצד המאבק למען השלום, תנועת שלום עכשיו נאבקת גם למען אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

פעילים

היסטוריה

שלום עכשיו החלה את דרכה בחודש מרץ 1978, במעשה שנודע בציבור בחלוף השנים כ- "מכתב הקצינים". בעקבות ביקורו של נשיא מצרים בישראל, אנואר סאדאת, פנו 348 חיילים וקצינים במילואים לראש הממשלה דאז, מנחם בגין, בקריאה לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח. התמיכה שהתקבלה מעשרות אלפי ישראלים, הביאה להקמת התנועה.

OfficerLetter

מכתב הקצינים המקורי

במלחמת לבנון הראשונה, ארגנה התנועה (1982) את הגדולה שבהפגנות ישראל, כאשר כ- 400,000 איש (מתוך אוכלוסיה של 5.5 מיליון איש) קראו להקמת ועדת חקירה לאירועי הטבח בסברה ושתילה. (אחת מהמלצות ועדת החקירה היתה שאריאל שרון לא יוכל לכהן יותר בתפקיד שר הבטחון).

העקרונות הבסיסיים של התנועה היו זכותה של ישראל לגבולות בטוחים וכן, זכותם של שכנינו לכך, כולל זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית. עם הזמן השתכנעו בתנועה כי הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל בשטחים שנכבשו ב- 1967 הוא הפתרון היחיד לסכסוך. ב-1988, כאשר קיבל אש"פ את החלטת האו"ם 242 ואת עקרון הפתרון של שתי מדינות לשני העמים, הובילה שלום עכשיו הפגנת ענק של 100,000 איש בדרישה מהממשלה להיכנס למשא ומתן עם אש"פ. שלום עכשיו, אשר תמכה תמיכה מלאה בפריצת הדרך של הסכם אוסלו ב-1993, תמכה גם בכל צעד שנעשה לקידום קץ הסכסוך. כמו כן, היא תמיד לחצה, על כל המפלגות שהיו בשלטון, ליזום צעדים לסיום הכיבוש ולכניסה למשא ומתן לשלום.

בשנת 1994, חגגו תנועת שלום עכשיו וציבור תומכיה פריצת דרך היסטורית נוספת: ישראל וירדן חתמו על הסכם שלום ופתחו שגרירויות.

במהלך שנות קיומה, תמכה שלום עכשיו בעקביות בכל מהלך שהבטיח לקדם פתרון לסכסוך. במקביל, הקפידה שלום עכשיו ללחוץ על כל המפלגות ליזום צעדים שיביאו לסיום הכיבוש ולמשא ומתן לשלום.

הלוגושלום עכשיו אנגלית

את הלוגו המפורסם של שלום עכשיו, המשלב בין "אות קורן" לגופן "חיים", יצר הגרפיקאי דוד טרטקובר‏‏‏. האחרון הפיק את הלוגוטייפ בתחילה על מנת לבטא את רגשותיו, אך עד מהרה הוא אומץ על ידי התנועה כסמליל הרשמי שלה. לפי טרטקובר, התמהיל של שני הגופנים הוא בבחינת 'שבירת הטאבו' הנלמד בבתי הספר לעיצוב, שכן הוא משלב גופן יהודי-מסורתי בצבע שחור, בדפוס קלאסי יחד עם גופן צעיר, חילוני ואדום המסמל דרישה למחאה ולכן אחד שכזה, הוא קורא לשינוי. למעשה, זו הפעם הראשונה שבשפה העברית השתרש סמל היברידי, השואף להעביר מסר עצמתי בעזרת אמירה טיפוגרפית מרובדת בעלת ניגודיות מחד והרמוניה מאידך. עם השנים הפך הלוגו המיוחד לאייקון של ממש ואף זכה לחיקויים ופראפרזות רבות.

לומדים מהעבר: הסדרי קבע אמיתיים

שלום עכשיו רואה בטרור הפלסטיני ובהתנחלויות הישראליות מחסומים בדרך להסדר מדיני. כלומר, כל פעולת טרור או מאחז בלתי חוקי שמוקם על קרקע פלסטינית פרטית, "ממחישים" כביכול לצד הראשון כי הצד השני אינו מעוניין כלל בהסכם שלום ואולי אף פעם לא היה מעוניין. על כן, אנו פועלים למען הפסקת הפעולות ההרסניות הללו, אך מעצם היותנו תנועה ישראלית, אנו חותרים להעלאת המודעות בעיקר בקרב הציבור הישראלי על ידי הצגת ההשלכות השליליות שנוצרות כתוצאה מהבנייה הבלתי נפסקת בשטחים. למעשה, הבנייה בשטחים מזיקה לישראל בכל המישורים ומהווה איום קיומי לעתידה ארוך הטווח. אין זאת אלא שהבנייה הזו באה על חשבון בנייה באזורים אחרים בהם חסר דיור בישראל ולכן הנזק שנגרם לישראל מהבנייה בהתנחלויות אינו רק כלכלי, פוליטי או מוסרי, אלא הוא בראש ובראשונה נזק חברתי, שכן הוא יוצר העדפה ברורה של המתנחלים על פני יתר אזרחי ישראל.

אנחנו בשלום עכשיו פועלים ונפעל למען הפתרון האפשרי היחיד שיבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנו תומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל, על בסיס קווי 67'. על מנת לעשות זאת, יש לפצל בין אזרחי ישראל לבין הפלסטינים בגדה המערבית ולהביא לכך שהאחרונים יצליחו לממש את שאיפתם הלאומית בדמות מדינה פלסטינית נפרדת. במידה שהדבר לא יקרה, הרוב היהודי בישראל יימצא עצמו בסכנה דמוגרפית ודמוקרטית קשה. לפיכך, המשימה המרכזית של שלום עכשיו היא לקדם שלום ודמוקרטיה באמצעות פעולות הסברה והעברת מידע לציבור הישראלי. אנו מקווים להניע את הציבור לקחת חלק בקידום יוזמות שמצד אחד יסייעו בהשגת הסדר מדיני ומצד שני ידחפו את קובעי המדיניות לקראת פתרון שתי המדינות.

למידע נוסף אודות הפעילות והקמפיינים של שלום עכשיו היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו 

עם מייסדי התנועה נמנים צלי רשף, יולי תמיר, אבשלום וילן, עמירם גולדבלום, ערן שנדר, יוסי בן ארצי, דדי צוקר, עמרי פדן, מוטי פרי, עמוס אריאלי, ירון בן ארי, עדי בן ארי, יובל נריה, עמרם ירושלמי, עדי אופיר, ג'נט אביעד, יגאל סרנה, אורלי לובין, אורגד ורדימון, גרי ברנר, גיורא יעקובוביץ, מייקל סולטמן.

לרשימת תורמים בהתאם לחוק העמותות